אז אחרי קצת חפירות לא מחייבות בוואסטאפ, וכמה שיחות טלפון נעימות, הגיע הרגע להחליט מתי ואיפה תיפגשו. את חושבת על מסעדה נחמדה בערב, הוא חושב על טיול בפארק בצהריים. אז מה מאלה כדאי? ואילו מקומות יש לפסול על הסף? ברוכים וברוכות הבאות לספר החוקים הלא כתובים של הדבר הזה שנקרא דייט ראשון.
קודם כל ולפני הכל, את הפגישה הראשונה שלכם אתם רוצים לעשות במקום ניטרלי, ולא משנה עד כמה היו מעולות שיחות הטלפון שלכם בשבוע האחרון. מקום שכזה הוא למעשה כל מקום חוץ מהבית. זה יכול להיות בפארק, בעיר, בקפה, בפאב או תוך כדי טיול עם הכלב. עדיף מקום שיש בו עוד אנשים חוץ משניכם. ולמה בעצם?
התשובה לכך נעה על רצף של בין הקטע הפסיכוטי המפתיע (את מוצאת את עצמך בדירה של בחור הזוי באופן די מרתיע למרות שבטלפון הוא נשמע לך מזה חמוד), לבין זה שלך, חבר יקר, כבר מתאים לסיים את הדייט, בעוד העלמה עוד ישובה על הספה שלך בסלון, שקועה עמוק בסיפורים מתקופת חטיבת הביניים, ולך חביבי - אין לאן לברוח. אז כמו שאומרים, צאו בחוץ!
לעומת זאת, פגישה בבית קפה, אם אפשר בשעות היום, היא משהו שאנחנו ממליצים עליו מאוד לדייט ראשון. כי זה הכי טבעי ו"קז'ואל" שיש, וברור לשני הצדדים שזו תהיה פגישה קצרה יחסית, כזאת ששותים בה קפה. ואז עוד אחד. ואולי ארוחת צהריים? ברור, עם בירה ליד. ואחר כך טיול ברחובות העיר ו… נו, השאר היסטוריה כמו שאומרים.
אם אתם טיפוסים ליליים, סביר להניח שתרצו להיפגש בפאב. אין ויכוח שזה המיקום הכי סקסי שיש. קודם כל, לא רואים אתכם ממש טוב (בלי להעליב) כך שמה שתרצו להבליט כנראה יבלוט, ומה שלא, רק יכה בתדהמה קלה בפעם הבאה שתיפגשו במקום מואר.
בכל מקרה, אני מניחה ששמעתם על המחקר הזה שאומר שמה שחשוב הוא הרושם הראשוני שמתקבע במוחנו בעשר השניות הראשונות של הפגישה, ולכן אפשר להירגע. כי כשיורד הערב, הכל נראה הרבה יותר טוב: האפים מתקצרים, הפלולות מואפלות, העיניים זוהרות, הכוונות מרגשות, וכמובן - בקבוק היין שתכף נגמר, עושה את שלו.
טיול בפארק זה הכי "ניו-יורק" סטייל שיש. העונה: סתיו בואכה חורף. העלים: שלכת בצהוב-אדום. הסצינה: עלים זהובים נושרים לאט על המעיל השחור שלו, ואת מכניסה שתי כפות ידיים לכפפות הצמריריות שלך. אתם פוסעים בשבילים, ומתיישבים על ספסל עץ ישן. השיחה מתגלגלת וגם הצחוק. הוא קונה לך חופן ערמונים חמימים, את קונה לו כוס קפה טעים (אמרנו ניו-יורק, לא?) הטבע שם לצידכם במלוא הדרו, ואתם כמו נסיך ונסיכה בסנטרל פארק (או בפארק רעננה, מה שעובד לכם) הולכים ומתאהבים כשמזג האויר עוטף אתכם מסביב.
טוב, את זה כבר רובכם יודעים אבל בכל מקרה כדאי לחדד את האנקדוטה הבאה: לא להשתכר. ולמה? כי הם לא באמת מכירים אתכם עדיין, והגבול בין חינני למרתיע יכול להיות דק מאוד בשלב הזה. לכן, תרגיעו עם הוויסקי און דה רוקס שלכם, כי יהיו לכם עוד המון הזדמנויות לעשות מעצמכם אידיוטים בהמשך. קפיש?
דבר נוסף ולא פשוט לביציע הוא - נסו לא לדבר הרבה. נכון, אתם מתרגשים וזה יכול לגרום לכם לפטפט עד דלא ידע, אבל עכשיו זה בדיוק הזמן לתת לדייט שלכם להיכנס לאט לעולמכם המרתק, ולהבין עד כמה אתם מחוננים, מוכשרים ויוצאי דופן בין השורות. מצד שני, אל תשתקו כמו דגים. לא באתם עד הלום כדי לשחק אותה קשים להשגה. תנו חיוך קטן, תאמרו מילה טובה, והדלתות כבר ייפתחו בפניכם.
וחברים, כשאתם מתכוננים לדייט, וחושבים מה ללבוש, אל תשחקו אותה ג'יימס בונד או מרלין מונרו. פשוט תהיו אתם. תלבשי את השמלה הקלילה שאת אוהבת, תלבש את הג'ינס והטי-שירט החמודה שלך, ועזבו אתכם/ן ממאמצים מיותרים. כמאמר המשוררת: אתם הכי יפים כשנוח לכם.
חברים, בואו נפתח את זה רגע. מי החליט שלהתנשק עם אדם זר לחלוטין אחרי שעה של פגישה זה דבר נורמלי לעשות? ומאידך, בוא נודה על האמת, אף אחד לא רוצה לצאת רקיק יבש כשעל הכף יושב הרושם הראשוני החשוב והחד פעמי של הפגישה הראשונה. חוץ מזה שמה לעשות, בני האדם הם יצורים סקרנים וחושיים, ברובם עם יכולת דחיית סיפוקים של ילד בן חמש (במקרה הטוב) ובכלל, בעולם המהיר והמיני של ימינו, זה הרי נראה לרובינו סופר מיושן ואף תמוה לא להתנשק בדייט ראשון. מה גם שהנשיקה מהווה מעין "חותמת" רשמית להצלחת הדייט, ומעניקה לנו עוד המון אינפורמציה.
כן, הנשיקה הראשונה הזו (חוץ מזה שהיא עושה נעים לאללה) היא סוג של מצפן להרבה מאוד ידע על בן או בת הזוג הפוטנציאלים. הריח, מגע העור, המבט בעיניים וכל השאר, עושים את מפגש השפתיים הזה למשהו מאוד מיוחד, ולא בכדי. המוח שלנו מספיק מפותח לפענח מתוך צופן הנשיקה מליון ואחד אותות שמבהירים לנו אם אנחנו רוצים לראות שוב את הנסיך המהמם הזה או שמא לתפוס מרחק ולהתחיל בסינון שיחות מאסיבי. יש אפילו מחקרים שמראים שכשאנחנו "מסניפים" לקרבנו את הגנים של בן/בת הזוג, אנו מסיקים מסקנות לא מודעות לגבי ההתאמה שלנו וההמשך של הקשר. בקיצור, זה רגע די קריטי, אבל איך אומרים - קחו את זה באיזי, "טרנקילו" כמו שאומרים באספניול.
ביקשתם חשבון ועוד רגע הדייט נגמר. אך היא עודנה שם, מרחפת באויר מעליכם, השאלה - תהיה נשיקה או לא? וגם, מי ישלם?
זוהי אכן סוגייה שאפילו המוחות המחודדים ביותר טרם מצאו לה תשובה חד משמעית. מה לעשות, אנחנו במאה ה-21 ושום דבר כבר לא מובן מאליו יותר. גם כאן, חל בלבול, או יותר נכון "ארגון מחדש" של מה שהיה עד לא מזמן ברור כשמש: הגבר הוא המשלם.
כיום זה ברור לכולם שנשים שמשלמות בסוף הדייט זה לא מדע בדיוני. להיפך. זה מקובל, זה נחמד, וזה בעיקר מראה על שינויים חשובים שמתרחשים בעולמנו, שבו נשים הופכות ליותר ויותר עצמאיות ובעלות יכולת להחליט מה הן רוצות לעשות, מתי, ועם מי.
זה לא אומר אגב שגם הפמיניסטיות שבינינו לא מצפות שתשלוף את הארנק ותציע להזמין. יש מצב שאפילו נרצה זאת. אבל רוב הסיכויים הם שגם אנחנו נוציא, ונציע לשלם. ולמבולבלים שביניכם, פשוט תאמרו לה: סבבה, תזמיני אותנו בפעם הבאה. המסר שעובר הוא שאתה גם מכבד את רצונה, וגם רוצה לראות אותה שוב. מה שנקרא פעמיים כי טוב. מה שבטוח, תקבל חיוך מרוצה בחזרה.
מאמי, הפעם זה עלי. צילום:shutterstock
הבטחנו סיפור? הבטחנו. עם מוסר השכל? תקראו ותחליטו לבד.
חבר סיפר לי שפעם הוא קבע דייט עם מישהי וכאחרון הג'נטלמנים הגיע לאסוף אותה. ברגע שהיא נכנסה לאוטו הוא הביט בה, והבין שהיא לא האישה שלו. פשוטו כמשמעו. הוא הביט בה ואמר: תראי, אני לא חושב שזה יעבוד בינינו. היא, שהיתה מופתעת מהמהירות בה נאמרו הדברים, אהבה את הישירות שלו, ויותר מכך -את הפשטות שבה הוא דיבר. מפה לשם השניים התחילו לשוחח ולצחוק, והשיחה קלחה לה תוך כדי שהם עושים סיבוב בשכונה. בסיבוב הם החליטו לשבת לשתות קפה, המשיכו למסעדה, וסגרו את הלילה בנשיקה ארוכה ומפתיעה.
מוסר השכל: החוקים הם שאין חוקים.
תזרמו עם מה שמרגיש לכם ותנו לחיים להפתיע. והם יפתיעו, תהיו בטוחים!
ואם אתם עדיין מחפשים את הדרך הכי טובה להכיר בן או בת זוג, תבדקו את הכתבה הזו, אולי תקבלו כמה רעיונות חדשים: הכינו ליבכם לחורף! כל הדרכים להכיר בני זוג ולהישאר בחיים