אהבנו
חצר עם בריכה שנכנסת פנימה, לתוך הסוויטה
את העיצוב והחלל שתפור על חתנים וכלות, או סתם לאירוח רומנטי
שמנו לב ש
הפרטיות בחצר לא מושלמת, אבל הנוף, המרחב העצום והפרטיות בתוך הסוויטה מפצים בהחלט
"המחשבה המקורית הייתה לבנות מקום שהוא כל מה שחתן וכלה יכולים לחלום עליו ביום החתונה" אומר שמוליק (המארח) בעיניים נוצצות, "אבל הבנו שזוגות אחרים יכולים ליהנות מזה לא פחות". ה'לא פחות' הזה הוא מועמד רציני לתואר האנדר-סטייטמנט של השנה... "אתה בטוח שזה מיועד רק לזוג אחד?" אני שואל וחושב שבכל מקום אחר שטח כזה היה מנוצל ל-3 יחידות נופש ואולי גם איזה מיני גולף.
לוקיישן ואווירה
בוקר סתווי יפיפה. אני מטפס בדרך הררית מפותלת, ובכל סיבוב הנוף נראה יפה יותר והאוויר צלול יותר. רק ההדרכה מה'ווייז' מפרה את הפסטורליה הכפרית, כשהיא מורה לי לפנות ימינה אל ישוב קטן בראש אחת הפסגות. "כשיורד פה שלג זה בטח עוד יותר מדהים..." אני חושב לעצמי, ואתם בטח חושבים ש"אין, אין על הצפון". העניין הוא שזה בכלל במרכז...
אז בפעם הבאה שמתחשק לכם צימר סופר איכותי בצפון, אבל פחות בא לכם על בילוי זוגי של 3.5 שעות בפקקי יום ה' בכביש 6, תחשבו מסלול מחדש ותשקלו עליה ל'מג'יק סוויט' במושב נווה אילן.
נווה אילן, למי שלא יודע, זה ישוב קטן בהרי ירושלים – חצי שעה מת"א, רבע שעה מירושלים, עם נוף שמצפים בגליל חולמים עליו בלילה. אני עוצר מול בית גדול בשכונת ההרחבה היפה של הישוב, ויורד בעקבות שמוליק – בעל המקום ואדם מקסים, לסוויטה היחידה שתחת הבית שלו. הדלת נפתחת וכל געגוע לצפון מתנדף בשניה.
מה במקום
חדר שינה מושקע בטירוף נגלה לעיני, אבל חדרי שינה יפים כבר ראיתי. מה שעוד לא ראיתי זה חדר קולנוע מיוחד עם מסך ענק, מערכת סראונד מקצועית וספות צפייה רכות (שמפחיתות את הסיכוי שתראו את הסרט עד הסוף...).
אני עדיין בסרטים כששמוליק לוקח אותי לבריכת שחייה בנויה מ-ד-ה-י-מ-ה שחצייה בתוך הבית וחציה יוצאת לחצר פרטית ענקית מול נוף פסיכי. יש פה פינות ישיבה, ערסלים ומטבח חוץ עם פינת ברביקיו. הפרטיות בחצר לא מושלמת, אבל הנוף והמרחב העצום מפצים בגדול.
כדאי לדעת
הסוויטה מתאימה במיוחד (אך לא רק) לאירוח חתן-כלה וכוללת חדר כלות ייחודי.
יצאנו בהרגשה ש
לפני פרידה, כששמוליק מראה לי חדר כלות מיוחד ולאונג' מעוצב לחברים שמתלווים לזוג המלכותי, אני חושב לעצמי שהרבה נשים שאני מכיר היו שמחות אם בני זוגן היו מתייחסים אליהן כאל כלות לא רק בערב החגיגי ההוא, אלא דווקא בשגרת החיים שאחרי. בחיים האמיתיים לא צריך סוס לבן בשביל להיות אביר – אפשר פשוט להיכנס למאזדה ולנסוע חצי שעה לכיוון הנכון.