אורי בורי

דגים, פירות ים.
היו היו שני חברים: אורי ועוזי. אמא של אורי החליטה להבדיל בניהם דרך שמם: לאחד קראה עוזי בוזי ולבנה קראה אורי בורי ומכאן השם ה"קוסמופוליטי".
על המבנה בו שוכנת המסעדה:
אורי זוכר את המבנה מימי מלחמת השחרור בימים בהם גרה בו משפחת מנשה שעסקה במכירה של נעליים משומשות. החברה לפיתוח עכו קנתה את המבנה שנשאר מוזנח. באמצע שנות השמונים בא יזם ולקח את המקום שיפץ אותו וקרא לו "טורקי על החומות”.בשנת 97 רכש אורי את הזכויות במקום. המבנה קיים מתחילת התקופה העותומאנית.
על פי סיפורים הבניין קרס חלקית והושלם מחדש עם אותם אבנים ולפי סימוני הסתתים. במתכונתו הנוכחית, קיים המבנה כבר 200 שנה.
אורי מעולם לא למד טבחות ומעולם לא עבד תחת שף בשום מטבח. מכיוון שכך, לא היה כבול למוסכמות בכל הקשור להכנה והתיבול. לדבריו כל העניין טמון בגישה ובטעמים השונים.
במסעדה מגישים אך ורק מאכלים שאורי אוהב! לא יוגש מעדן, גם אם הוא בעל שם עולמי, אם אורי לא אוהב אותו.
טעמתי את הסשימי במתכונת שאורי הרכיב. הסשימי הוא דג נא ואורי מגיש אותו בשילוב סורבה ווסאבי ומוגש על לחם עם חמאת הבית. בשתי מילים: גן עדן.
ארוחת הטעימות, המומלצת, מהווה בילוי מתמשך: מרכיבים עם המלצר את הטעמים הרצויים, ונותנים לו להפתיע. משלמים רק על מה שאוכלים, אבל הבעיה היא שקשה לעצור. הסביצ'ה מופלאה (נתחי אינטיאס בלימון שמן זית צלפים ובצל סגול), הסרדין הממולא בעשבי תיבול ועובר טיגון עמוק, פירות הים, הדגים הטריים וזה פשוט לא נגמר...
מי שמעוניין במנה עיקרית מסורתית- כדאי שיתעניין בדגים הטריים שנתפסו היום. נסו את הבאס בקדירה, ואי אפשר לצאת משם בלי איזה קוקי סנג'אק על הלשון – הצדפה של ז'אק הקדוש מסאן סבסטיאן. התיאור הארוך הזה לא מגיע לקצהו של הטעם העדין שמתמוסס לו בתוך הפה.